#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 1 'טרף בקלפי' למה טרף, וכיצד נראה הקלפי ומדוע?	"טרף - כדי שלא יכוין ויקח (את של שם בימין).<p dir=""rtl"">קלפי היה של עץ - שהתורה חסה על ממנום של ישראל, של חול - שאין עושים כלי שרת של עץ, ואינה מחזקת אלא שתי ידיים - כדי שלא יכוין ויטול (את של ימין לשם כנ&quot;ל).</p>"	יומא לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 2 כיצד מעלה את הגורלות, ובמאי פליגי?	"לתנא דמתניתין שהוא ר&quot;ח סגה&quot;כ {שאומר שאין הסגן משמש כלום} כה&quot;ג נוטל את שניהם אחד בימין ואחד של שמאל, אם של שם עולה בימינו הסגן שעומד בימינו אומר לו הגבה ימינך, ואם עלה בשמאל ראש בית אב העומד בשמאלו אומר לו הגבה שמאלך.<p dir=""rtl"">ר' יהודה בשם ר' אליעזר אומר כה&quot;ג וסגן כל אחד מכניס ימינו ואם עלה בימין של כה&quot;ג אומר לו הסגן הגבה ימינך ואם עולה בימין של סגן אומר לו ראש בית אב דבר מילך {ואין אומר הסגן משום דמחלשא דעתיה של כה&quot;ג שעלה בידיו}.</p><p dir=""rtl"">נחלקו האם עדיף ימין של סגן משמאל של כה&quot;ג, או ששניהם שווים.</p>"	יומא לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לט. 3 מה היה מ' שנה ששימש שמעון הצדיק (5) ומה היה אח&quot;כ?<p dir=""rtl"">מה היה מ' שנה קודם שנחרב הבית (4)?</p>"	"מ' שנה ששימש שמעון הצדיק - היה גורל עולה בימין, ולשון של זהורית מלבין, נר מערבי דולק, ואש המערכה מתגבר ולא היו הכהנים צריכים להביא אלא ב' גיזרי עצים לקיים מצות עצים, ונשתלחה ברכה בעומר ובשתי הלחם ולחם הפנים וכל אחד הגיע לו כזית והשביעו ויש שהותירו.<p dir=""rtl"">אחר שמת - גורל, פעמים עלה ימין ופעמים בשמאל, לשון, פעמים מלבין ופעמים לא, נר מערבי, פעמים דולק פעמים כבה, אש המערכה, פעמים מתגבר ופעמים לא ולא נמנעו הכהנים מלהביא עצים כל היום, נשתלחה מאירה בעומר ובשתי הלחם ולחם הפנים, הצנועים מושכים את ידיהן והגרגרנים לוקחים וכל אחד מגיעו כפול.</p><p dir=""rtl"">מ' שנה קודם שנחרב הבית - לא היה גורל עולה בימין, לא היה לשון של זהורית מלבין, לא היה נר מערבי דולק, והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי.</p>"	יומא לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: מ האם עלית גורל והנחה, מעכבים ומנין?	"עלית גורל - ר&quot;ש: ודאי סובר שהגרלה לא מעכבת. <p dir=""rtl"">לל&quot;ק: לר' יהודה שאומר שדברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ לא מעכבים - ודאי שאינו מעכב, ואיתותב מדתניא בספרא שהגורל קובע ולא השם וסתם ספרא ר&quot;י. לר' נחמיה שסובר שדבר הנעשה בבגדי לבן בחוץ מעכב - ר' ינאי אומר שמעכב כנ&quot;ל, ור' יוחנן אומר אינו מעכב שהגרלה לאו עבודה היא. </p><p dir=""rtl"">לל&quot;ב: לר&quot;י - ר' יוחנן אומר שאין מעכב ואיתותב כנ&quot;ל, ר' ינאי סובר שמעכב ששנה עליו הכתוב &quot;אשר עלה&quot; &quot;אשר עלה&quot; [יתכן לומר לחד אב&quot;א שאפ' הכי, ס&quot;ל שהסדר אינו מעכב]. לר' נחמיה - לכו&quot;ע מעכב. </p><p dir=""rtl"">הנחת גורל ודאי אינה מעכבת</p>"	יומא לט:		
